נעים להכיר: שמי לירז מנדל עגאיב, בת 33 מפתח תקווה, נשואה לקובי ואמא של אמראל בן 6 ואופל-אור בת 4.
בבעלותי סטודיו מקצועי לצילומי היריון, ניו בורן, קייק סמאש, חאלקה, ילדים, משפחה, תדמית ושחקן. לעבודה בצילום הגעתי לגמרי במקרה. לפני כן עבדתי כגרפיקאית במשך 12 שנה, אבל לפני שלוש שנים התגלתה אצלי דלקת פרקים שמנעה ממני לשבת זמן ממושך במשרד ואילצה אותי לעזוב.
זו הייתה תקופה קשה מאוד, שבה נאלצתי להתמודד הן עם המחלה והן עם המחשבות לגבי גורל העתיד התעסוקתי שלי.
ואז זה קרה: בתקופה שבה התגלתה אצלי דלקת הפרקים, נתקלתי בפרסום של קורס צילום. מה שהתחיל כתחביב הפך לקריירה שאני מנהלת כיום ואשר במהלכה צילמתי, בין השאר, את עודד מנשה ועדן הראל עם ילדיהם, את כוכבי הילדים פיקו ומני ממטרה ושורת שחקנים מוכרים.
חלק מהאנשים שמגיעים לסטודיו שלי מתקשים להיפתח מול המצלמה. התפקיד שלי הוא לגרום להם להרגיש בנוח ולעיתים גם להצחיק אותם, למשל בצילומי תינוקות. אני אוהבת את הקשר שלי עם הלקוחות ושמחה לקבל מהם אהבה ופרגון. זה מחמם את הלב, זכיתי לעבוד במה שאני אוהבת.

לצד דלקת פרקים, אובחנה אצלי גם עקמת בגב. לאור זאת, חשוב מאוד שאהיה בתנועה ושאעסוק בספורט.
את הפעילות שלי אני עושה בסטודיו סי, סניף אם המושבות, כבר כעשר שנים. לפעמים אני קמה בבוקר עם כאבים באגן ומתקשה לגייס את הכוחות לאימון. אבל אני מכריחה את עצמי ללכת לסטודיו סי, וטוב שכך כי אני נהנית מכל רגע.
ליבי, מנהלת הסניף, מקבלת את כולן בחיוך ותמיד זמינה לשוחח ולסייע. המדריכות המקצועיות מלוות אותי ואת שאר המתאמנות במשך השיעור, שמות לב לקשיים ובמידת הצורך מסייעות במתן תרגילים חלופיים. בסטודיו סי אני מרגישה שמקבלים אותי ומעניקים לי חום – וגוף חטוב כמובן. כיף להגיע למקום שבו אני מרגישה בטוחה ומתייחסים אליי בכבוד.
סטודיו סי בשבילי הוא כמו תרופה לגוף ולנפש. אני לא מרגישה לקוחה, אלא בת משפחה. צוות הסניף אכפתי ודואג. לעיתים, אם אני נעדרת לזמן מה מהאימונים, מתקשרים אליי לשאול מה שלומי ומעודדים אותי לשוב לפעילות.
המסר שלי לנשים שקוראות את הבלוג הוא לא לוותר לעצמכן. תעשו טוב לגוף ולנפש שלכן; וכפי שאמיר פרישר גוטמן ז"ל, שאותו הערצתי, אמר פעם: "תחיו כאילו אין מחר".